למה אסור לשחק עם זכוכית קוורץ באזורים לחים
שימוש בחיממים באינפרא-אדום בחדר אמבטיה או מתחת לגזיבו נשמע כרעיון נהדר – עד שמבינים שמדובר בשילוב מסוכן של חום במתח גבוה עם מים ורוח. צינורות קוורץ רגילים אינם מותאמים לכך. לכן אנו משתמשים בזכוכית קוורץ עמידה בפני פיצוץ. זו הדרך היחידה למנוע מצב שבו צינור שנשבר יהפוך לאסון.
הבעיה של “הלם תרמי”
זכוכית הקוורץ מצוינת, מכיוון שהיא יכולה לעמוד בחום גבוה מאוד, ומאפשרת לקרני האינפרא-אדום לעבור דרכה. אך יש לה גם חסרונות. דמיינו צינור שחם לטמפרטורה של 600 מעלות צלזיוס. עכשיו דמיינו טיפת מים קרה שנופלת עליו. הזכוכית נכנסת להתכווצות מיידית באותו מקום. זה יוצר שברים זעירים. אם הזכוכית לא עוברת טיפול מיוחד, היא עלולה להתנפץ.
צינורות שלנו כוללים שכבת חיזוק שמונעת זאת. אפילו אם הזכוכית נשברת, היא לא נשברת לחתיכות חדות ומסוכנות. במקום זאת, היא נשברת לחתיכות קטנות ועגולות שנשארות במקומן. אף אחד לא רוצה שחתיכות זכוכית יפלו עליו בזמן שהוא נמצא במקלחת או בחוץ.
זה לא רק “מעטפת עמידה בפני מים”
מעטפת עמידה בפני מים היא רק ההתחלה. מדובר כאן בכמות עצומה של חום. אנו בונים את הצינורות כך שהם יוכלו לעבוד במהירות מבלי שהחיבורים ייהרסו. אך חשוב לזכור שהציוד יכול לעבוד רק אם המתח החשמלי שמגיע אליו מספיק גבוה. ודאו שהחיבורים שלכם יכולים לעמוד בעומס החשמלי. אם החיבורים לא טובים, יהיו ירידות מתח והחיבורים יהפכו לחמים מדי.
הקורבן ההכרחי
אין דבר מושלם. מכיוון שזכוכית הקוורץ עמידה בפני פיצוץ, היא לא מאפשרת לקרני האינפרא-אדום לעבור דרכה בקלות כמו זכוכית רגילה. ייתכן שתצטרכו לחכות קצת יותר זמן עד שתרגישו את החום. אבל באמת? זה מחיר שאני מוכן לשלם. אני מעדיף לחכות כמה שניות יותר מאשר להתמודד עם כישלון קטסטרופלי.