הסוד לחימום שבאמת יחזיק מעמד: הכל תלוי באיטום.
אם אי פעם הנחתם תנור חימום באינפרא-אדום בחוץ, אתם יודעים שזה סביבה קיצונית. ברגע אחד הוא מפיק חום עצום, וברגע הבא הוא נמצא בתוך סערת גשם קרה.
רוב האנשים חושבים על המעטפת החיצונית כשהם חושבים על דירוג IP65. אבל האמת היא שהמעטפת החיצונית אינה בדרך כלל המקום שבו נוצרות הבעיות. האזור המסוכן באמת הוא נקודת החיבור של החוטים. שם נקבעת ההצלחה או הכישלון של התנור.
למה האיטומים “הרגילים” כושלים?
רוב התנורים הזולים משתמשים בחומרי איטום זולים. הם עובדים טוב לזמן מה, אך כשהתנור מגיע לטמפרטורה הגבוהה ביותר, החום מתחיל לעבור דרך החוטים. אם חומר האיטום אינו איכותי, הוא לא יכול לעמוד בחום הזה – הוא נהפך לגבישים ונשבר. כשנוצרים סדקים קטנים, זה סוף הסיפור. לחות ואבקת מלח חודרים פנימה, מגרמים לקרבוניזציה ובסופו של דבר לקצר חשמלי. זו מוות איטי של הרכיבים של התנור.
אנחנו עושים זאת אחרת.
אנו משתמשים בחומרי איטום מסוג סיליקון בעלי עמידות גבוהה לחום, וכן בחומרי אפוקסי שמתרחבים ומתכווצים באותו קצב כמו צינורות הקוורץ או ההלוגן. אם האיטום והחוטים לא זזים יחד, האיטום פשוט נפרד מהחוטים. וזו בדיוק הדרך שבה נוצרות הדליפות.
הסכנה הנסתרת של הדגמים “מסחריים”
אתם תראו לעתים קרובות את המושג “דגם מסחרי”. לעתים קרובות, תנורים אלו לא מתחשבים באזור המעבר שבו החוטים נפגשים עם החיבורים. אנו משקיעים מאמצים רבים בוודאות שהחיבורים יהיו אטומים. כך אנו מונעים את תופעת החדירה של לחות לתוך החוטים. בנוסף, יש להקפיד על ירידות מתח – כשהחיבורים אינם אטומים, הם נוטים להתחמצן. זה יוצר התנגדות, שגורמת לחום – אך לא לחום חיובי שנוצר מהתנור עצמו. זה חום שנוצר בנקודות החיבור, וזה מה שגורם לקריסת החוטים עם הזמן.
המציאות
בואו נהיה כנים: אין איטום שיחזיק לנצח. גם עם דירוג IP65, המחזור התמידי של חימום וקירור יגרום בסופו של דבר לשחיקה של כל חומר פולימרי. זו פשוט חוקי הפיזיקה. לכן חייבים להיות זהירים בהתקנה. יש להשתמש בחומרי איטום איכותיים. אם מאפשרים למים להצטבר בנקודות האיטום, זה כמו להילחם נגד כוחות הקפילרה. אין שום דרך לתקן התקנה לא נכונה.