כיצד להבטיח שמחממי אינפרא-אדום יעבדו לאורך זמן
בואו נהיה כנים: התקנת מחמם בתקרה זו בעצם המרה של סיכון. יש שם אבק שנערם, ולחות שנשארת באוויר. בנוסף, אם מישהו מנקה את המקום באמצעות שפופרת או בקבוק ריסוס, המחממים האלו נמצאים בסיכון להיפגע מהטיפות.
התמודדות עם הלחות
הבעיה היא שמנורות אינפרא-אדום שונאות מים. אם טיפה נופלת על החלק החם של המנורה, היא לא רק “נרטבת” – היא גם סובלת מהלם תרמי ונשברת מיד. זה סוף העניין.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במעטפות עמידות בפני מים ובמגנים נגד ערפל. אנו גם משתמשים בחומרי חיבור בנקודות שבהן המחמם נמצא במגע עם התקרה, כדי למנוע חדירת לחות לחיבורים החשמליים. כך החוטים נשארים יבשים, וזה בדיוק מה שרצוי.
במקומות כמו מטבחים תעשייתיים או אזורי ניקוי, טיפות מים הן דבר בלתי נמנע. המגנים שלנו מונעים את הטיפות מלגעת ברכיב החימום. כך נמנעים אותם תקלות מעצבנות שנגרמות כאשר לכלוך או מים חוסמים את החיבורים בין הרכיבים החשמליים.
הקושי האמיתי
יש כמובן חיסרון: כשמוסיפים שכבות הגנה, יש ירידה קלה בעוצמת החום שהמחמם מפיק. ייתכן שהחום לא יהיה חזק כמו במנורה ללא שכבות הגנה.
אבל תחשבו על זה: מנורה שנמצאת בחדר לח עלולה להפסיק לעבוד אחרי 2,000 שעות. אך מחמם מוגן יכול לעבוד יותר מ-10,000 שעות לפני שהוא מתחיל להחלש. אני בוחר באורך החיים של המחמם, תמיד.
התקנה נכונה
כשאתם מתקינים את המחממים, עשו לעצמכם טובה: בדקו שוב את מידות החיבורים שמופיעים במפרט. אם החיבורים לא טובים, שכבות ההגנה לא יעבדו כראוי.
אנו גם משתמשים בחומרים שיכולים לעמוד בחומרי ניקוי חזקים. כך המחמם לא יינזק ולא יחליד. הוא יישאר במקומו בתקרה, גם כשהמתכת מתרחבת ומצטמצמת עם החום. אין עוד תקלות, רק חום.