למה רוב מחממי האמבטיה כשלים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, ושינויי טמפרטורה קיצוניים שגורמים לכל הדברים להיות לחים.
אם תשתמשו במנורת אינפרא-אדום רגילה, הלחות תפגע בחיבורים החשמליים במהירות. לפני שתשימו לב, המנורה תפסיק לעבוד, ואתם תישארו בחדר קר.
טיפול באדים ובטיפות
לא רצינו ליצור מכשיר שיכשל כבר לאחר שישה חודשים. לכן, השקענו הרבה מאמץ בחיזוק החיבורים. השתמשנו במארז מאוטם ובגומיות חזקות כדי שהמים יישארו בחוץ, רחוק מהחוטים החשמליים. זה פשוט, אך זה עובד.
יש גם את בעיית הערפל – אתם יודעים את אותו ערפל מעצבן על המראה? זה קורה כשאוויר חם ולח פוגע במשטח קר.
כדי להתמודד עם זה, השתמשנו באינפרא-אדום בגלים קצרים. במקום לחמם את כל האוויר בחדר – מה שיוצר עוד אדים – המחממים האלו מחממים ישירות אתכם ואת החפצים סביבכם. כך רמת הלחות נשארת נמוכה, והמראה נשארת ברורה.
הפרטים הקטנים שחשובים
אם אתם גרים באזור עם מים קשים, אתם יודעים על אותו שכבה לבנה שנוצרת על כל החפצים. כששכבה זו נופלת על רכיבי החימום, היא יוצרת “נקודות חם”. הזכוכית נפגעת, היא נשברת, והמחמם כשל.
כדי למנוע זאת, השתמשנו בציפוי מיוחד על הזכוכית, כדי שהמינרלים לא יידבקו אליה.
בנוסף, החלפנו את החוטים הרגילים מ-PVC בחוטים מסיליקון שעמידים לטמפרטורות גבוהות. PVC טוב להרבה דברים, אך הוא נוטה להישבר או להימס כשהוא נחמם ומתקרר שוב ושוב. סיליקון עומד בלחץ טוב יותר.
טיפ מהיר להתקנה
הבעיה היא שהחיזוקים האלו מונעים מהמים לחדור פנימה, אך הם גם גורמים לחום להישאר בתוך המכשיר.
לכן, אי אפשר פשוט להרכיב את המכשיר על קיר קשיח. צריך להשאיר מקום לאוויר לזרום מאחוריו. אם לא עושים זאת, התרמוסטט הפנימי יכבה את המכשיר כדי למנוע חימום יתר. תנו למכשיר מקום, והוא יעבוד כראוי.